תפריט
על אף הארכת תוחלת החיים הממוצעת לה אנו עדים במאה השנים האחרונות מ-50 שנים בתחילת המאה העשרים, ללמעלה משמונים שנים בנשים במדינות המערב בתחילת המאה ה21, עדיין לא הגענו למיצוי הפוטנציאל המקסימלי. אורח חיים בריא בגיל הזהב ובכל גיל, מעסיק אותנו רבות גם בעשור החדש ב-2020.
מדענים מאמינים שאפשר להאריך בממוצע את תוחלת החיים בעולם, עד 120 ואף יותר. בתחילת המאה העשרים היו בין 200 ל300 בני מאה ויותר בצרפת. מספרם עלה ל1000 ב1970, 6000 בימינו והצפי הוא ל 150000 ב2050. החדשות הרעות הן שמלבד הנטל הכלכלי הכרוך במהפך זה, עולה גם הנטל התחלואתי.
מחלות כרוניות רבות כטרשת עורקים, סרטן ודמנציה הן תלויות גיל דהיינו שהגיל מהווה בהן גורם סיכון ראשוני. בצד הפיתוחים הרפואיים והטכנולוגים הקונוונציונלים לשם התמודדות עם העלייה בתחלואה, מתפתחת תעשייה שלמה של מניעת זקנה. בארה”ב למשל ישנם כ-5000 רופאים המאוגדים באגודה למניעת זקנה.
אנחנו שואפים לחיים ארוכים ובריאים, ויש לא מעט דברים שבשליטתנו במיוחד בגיל הזהב. כל הנושא של מניעת זקנה (Anti-aging) מעורר התנגדות עזה מצד הרופאים הקונוונציונלים, שבחלקה מבוססת על הטענה שאין ביסוס מדעי לטכנולוגיות המוצעות ובחלקה על הטענה שמניעת זקנה זה “אנחנו”.
מניעת זקנה או נכון יותר לומר, מניעה בזקנה מבוססת על נסיון התערבות בגורמים שהם בידינו (להבדיל מאלו שבידי שמיים-גנטיקה), ואלו מתחלקים לאלו שבידי גורמים ממשלתיים (מדיניות בריאות של חיסונים, מבדקי סקר וכו’) ומוסדיים (קופות חולים וחברות בטוח). הם אלו שאחראים על בצוע בדיקות תקופתיות לאיתור גורמי סיכון למחלות ומחלות, בדיקות דם כלליות ויותר ספציפיות לאיתור סמנים של מחלות, דם סמוי בצואה, בדיקות גינקולוגיות תקופתיות וממוגרפיה.
כידוע קיימת נטייה בפרט בשנים האחרונות, כפונקציה של עליה בלחץ הכלכלי להתנער מהאחריות של הגורמים הממשלתיים והמוסדיים, כך שהנטל עובר למטופל עצמו. המטופל יכול לעזור לעצמו בשתי דרכים, לנער את הגורמים הממשלתיים והמוסדיים ולהזכיר להם את מחויבותם. הדרך השניה, לקחת על עצמו את האחריות והמימוש של חלק מהבדיקות והמעקבים.
קיים תחום מניעה שהוא באחריותו הבלעדית של המטופל, והוא בנושא ניהול המניעה בזקנה ברמה האישית, במובן של דרכי התמודדות עם החוליים והחסרים המאפיינים את תהליך ההזדקנות.
המפתח להצלחה בהתמודדות בתחום זה הוא לדעת להבחין בין ירידה פיסיולוגית-“לגיטימית” לירידה פתולוגית-תחלואתית.
נקח לדוגמה את הירידה הקוגניטיבית-שכלית בזקנה. בזקנה מקובל שהחשיבה יותר איטית, קיימים קשיים בלמידת נושאים חדשים, קשיים ואיטיות בדליית אינפורמציה ובהיזכרות בשמות אך בסופו של דבר הזקן עובר את המכשול גם אם לאחר זמן מה.
על כל פנים הירידה השכלית אינה פוגמת בתפקודו היומיומי, במידה שהוא מזהה את בני משפחתו, ויודע לחזור הביתה בכוחות עצמו מהמכולת.
הדרך להתמודד עם הירידה השכלית הפיסיולוגית היא לא להשלים עם ה”חסרים”. על אף האיטיות חשוב להמשיך ללמוד דברים חדשים. להשתמש בעזרים לרישום, פנקסים, מחשבים.
במקרה של ירידה בחושים הפתרונות יותר פשוטים. מעקב אחר מחלות עיניים כגלאוקומה וקטרקט וטיפול בהתאם כולל נתוח. התאמה תקופתית של משקפים.
בדיקה תקופתית של אזניים, לעתים ניקוי ושטיפה משפרים את השמיעה, שימוש בעזרים לשמיעה.
השתלת שיניים והתאמה תקופתית של תותבות, שבשל ספיגת עצם הלסת יש להתאימן מחדש אחת לכמה שנים.
דוגמה נוספת: אנמיה. כמו בשאר המערכות בגוף קיימת עם הגיל גם ירידה בייצור ההמוגלובין, אך ברב המקרים הוא אינו יורד מתחת ל12 גרם ל100 סמ”ק דם. במקרה שהוא יורד יותר, יש לחפש סיבה, לרב בגיל זה בשל איבוד ברזל דרך איבוד דם מדרכי העיכול.
ירידה בהמוגלובין יכולה לגרום לחולשה, עייפות, קוצר נשימה וכשל של מערכות אחרות. לכן חשוב לאבחן ולטפל, בפרט שבחלק נכבד מהמקרים מדובר בטיפול פשוט ככדורי ברזל.
למעשה קיימים שינויים תלויי גיל בכל מערכת ומערכת בגוף וקיימות המלצות להתמודדות בהתאם, אך לשם סקירת כלל המערכות יש להקדיש כתבה נפרדת.
גם בנושא המניעה בזקנה כמו בנושאים רבים אחרים, לא הכל בידי שמיים או בידי המוסדות. אחריות גדולה מוטלת על המטופל עצמו- בנהול ההתמודדות עם מעללי הזקנה כך שיוכל להגיע לאריכות הימים המובטחת.
המפתח להצלחה בהתמודדות הוא לדעת להבחין, בין הירידה הטבעית לתחלואתית ולטפל בהתאם. לא להשלים עם חסרים-למלא חסרים, שן תחת שן, עין תחת עין. והעיקר והעיקר לא לוותר כלל, להתמיד ולא להרפות כי הרפייה משמעה השלמה ונפילה.
ככתוב: אם יום תעזבני, יומיים אעזבך. דברים י”א, י”ג.
לייעוץ עם ד״ר בראל חייגו: 03-5117194
מחלת נפש מוגדרת כהפרעה בהתנהגות ו/או בתובנה ובשיפוט שמפריעה להסתגלות ולהשתלבות חברתית, ובמקרים קשים אף בתפקוד היומיומי הבסיסי. המקצוע שעוסק במחלות נפש בזקנה נקרא פסיכוגריאטריה.
זהו מקצוע רפואי חדש שתופס תנופה בשנים האחרונות, עם העלייה בביקוש לשרותיו, ואף בארצות המערב, למעט ארה”ב, טרם הוכר כהתמחות רפואית או תת-התמחות נפרדת. מטבע הדברים, המומחים הרפואיים שעוסקים בפסיכוגריאטריה הם הפסיכיאטרים והגריאטרים.
מחלות נפש בזקנה נתן לחלק באופן פרקטי לאלו שהובאו ב”יבוא אישי” דהיינו מחלות נפש שהופיעו בגיל צעיר, לרב בעשורים הראשונים של החיים, כדכאון מז’ורי-רבא וסכיזופרניה והתבגרו והזדקנו יחד עם נושאן.
קבוצת מחלות זו הואיל והן פסיכיאטריות במקורן וטופלו במשך שנים אצל רופא פסיכיאטר, מן הראוי שחולים אלו ישארו או יפנו לרופא פסיכיאטר.
קבוצת מחלות נפש שניה אלו מחלות שהייתי מכנה אותן מ”תוצרת מקומית”, אלו מחלות או הפרעות נפש שלרב מלוות מחלות גופניות שמופיעות לראשונה בזקנים כדמנציה, מחלת פרקינסון ופרקינסוניזם, ארוע מוחי ומצבי חסר תחושתי כעיוורון וחירשות.
חולים הלוקים במחלות מן הקבוצה השניה מן הראוי שיפנו לייעוץ רפואי גריאטרי בשל הזיקה למצב הגופני, החל מהשלב האבחנתי וכלה בשלב הטיפולי בשל תופעות הלוואי והאינטראקציה בין התרופות.
רב ההפרעות הנפשיות בזקן הן מהקבוצה השניה ובראשן הדמנציה, עם ההפרעות הנפשיות המתלוות אליה כהפרעות התנהגותיות ופסיכוטיות, המתבטאות במחשבות ובחזיונות שווא. פראנויה של הזקנה או פראפרניה. דכאון לרב תגובתי למוגבלויות אישיות, משפחתיות, חברתיות, גופניות ונפשיות.
דמנציה או שיטיון מוגדרים כירידה הדרגתית, בלתי הפיכה בכישורים השכליים-זכרון, התמצאות, קשב וריכוז, חשבון וכישורי שפה-שיום וכתיבה המלווים בהפרעות התנהגותיות, ובפגיעה בתפקוד היומיומי להבדיל מירידה קוגניטיבית זעירה- Mild Cognitive Impairment(MCI), שהיא ירידה קוגניטיבית קלה ללא פגיעה בתפקוד היומיומי.
אמנזיה או ירידה בזכרון בלבד היא דרגה יותר קלה של ירידה קוגניטיבית, כך שאמנזיה בלבד או אף ירידה קוגניטיבית זעירה, אינם בהכרח דמנציה או התחלה של דמנציה גם אם כ 10% בשנה יכולים להתפתח לדמנציה. מצב זה דורש ברור ומעקב אצל רופא מומחה, או במרפאת זכרון.
לבסוף יש כמובן להבדיל את המצב הבלבולי החריף-Delirium שלרב הוא הפיך, ויכול ללוות כל מחלה חריפה הפוגעת בתפקוד כלל המערכות כולל המוח, ויכול להופיע בכל גיל. דמנציה יכולה לנבוע מסיבות ומחלות רבות, אך קיימים שלשה סוגים עיקריים.
הראשון היותר שכיח, דמנציה ניוונית ראשונית או בשמה היותר שגור- מחלת אלצהיימר כ55% מכלל המקרים, דמנציה כלית או וסקולרית 15%, דמנציה מעורבת-ניוונית וכלית 25%.
בשל המודעות הגוברת מחד למחלות נפש בזקנה, והאכזבה מהטיפולים התרופתיים המוצעים הכנס האחרון של האגוד הבינלאומי לפסיכוגריאטריה, שהתקיים במונטריאול בחודש ספטמבר 2009, הוקדש רובו ככולו לנושא מניעה.
לנוכח הבעייתיות וחוסר היעילות של אמצעי המניעה התרופתיים, ותוספי התזונה במניעת דמנציה וירידה קוגניטיבית, חרף ההתקדמות הרבה בהבנת מנגנוני התחוללות המחלה, E. Larson מציע אסטרטגיית מניעה חדשה- compression of cognitive morbidity- דחיסת התחלואה הקוגניטיבית.
על סמך עבודות של השנים האחרונות, גוברת ההכרה שלמחלת אלצהייימר כמו לדמנציה וסקולרית (של כלי דם) מנגננוני תחלואה וסקולריים משותפים, ולכן אותן דרכי מניעה של מחלת כלי דם.
יחד עם העלאת רמת החיים, רמת החינוך, אורח חיים בריא, פעילות פיסית ואינטלקטואלית יכולים לדחות את הופעת הירידה הקוגניטיבית, ואף למנעה עקב הופעה של מחלות קטלניות אחרות ובכך להוריד את שכיחות המחלה, את משך הזמן שלה ואת המעמסה שהיא מטילה על המטופל, על המשפחה ועל החברה.
יש כמובן להמנע מתרופות שיכולות לפגוע בתפקוד השכלי, אלו תרופות אנטיכולינרגיות שנתנות לכאבי בטן, לאסתמה, מחלת ריאות חסימתית, או בעלות השפעה אנטיכולינרגית ובעיקר אנטידכאוניות ואנטיפסיכוטיות מהדור הישן.
לבסוף הוכח בשתי עבודות נפרדות גם בצרפת וגם בקנדה, שצריכה מוגברת של דגים ושמן דגים שמכילים כמויות גדולות של חומצות שומן מסוג אומגה 3, בהחלט יעילות למניעת ירידה קוגניטיבית והפרעות התנהגותיות בזקנים.
בנושא מניעת הדיכאון בזקנה עקב המעמסה שהוא מטיל על המערכת, ולנוכח הבעייתיות הכרוכה בהיענות ובתגובה לטיפולים הפרמצטיים Charles Reynolds מציע דרכי פעולה בשלשה מישורים.
במישור המניעה הראשונית- איתור ומניעה באוכלוסיות בסיכון לפתח את המחלה, טיפול בגורמי סיכון למוגבלות, פסיכולוגיים, חברתיים, גופניים ונפשיים.
במישור השני טיפול תרופתי בחולים מאובחנים עם המחלה ומניעה שלישונית, שילוב בין אמצעים פסיכוסוציאלים ופרמצטים, על מנת למנוע הופעה של סיבוכים ארוכי טווח כירידה תפקודית וקוגניטיבית.
דכאון ושטיון-דמנציה הן שכיחות, ויכולות לגרום למוגבלות ונכות קשה. החדשות הטובות הן שעל סמך עבודות של השנים האחרונות, בחלקן הן ברות מניעה או שנתן לדחות את הופעתן ולמזער את נזקיהן.
אמצעי המניעה במקרה של דכאון הם מניעת מצב של חוסר אונים וחוסר תקוה, על ידי מניעה או מזעור השפעתן של מוגבלויות אישיות, משפחתיות, גופניות ונפשיות.
במקרה של שטיון האסטרטגית מניעה החדשה המתגבשת, היא על ידי טיפול בגורמי סיכון של מחלת כלי דם (השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומני דם ועישון).
העלאת רמת החיים, רמת החינוך, אורח חיים בריא, ופעילות פיסית ואינטלקטואלית- אם נקפיד על כל אלה נוכל לחיות חיים ארוכים ופוריים.
שתי מצוות, מצוות עשה- הקפידו על צריכת אומגה 3 (שמן דגים) ומצוות אל תעשה-המנעו ככל האפשר מתרופות בכלל ותרופות אנטיכולינרגיות בפרט.
לסיום הנושא, נסיים בהמלצתו של הרמב”ם ( רבי משה בן מימון), מלפני שמונה מאות שנים המתמקד ביצירת אורח חיים בריא, שמתומצתת במילה בריאות: בולם רוגזו, יגביל אכילתו ויגביר תנועתו.
לייעוץ עם ד״ר בראל חייגו: 03-5117194
כמו שכבר הבנתם, על מנת לחיות חיים ארוכים ובריאים בישראל חשוב גם להקפיד על תזונה נכונה, זה כמובן נכון בכל גיל, אבל חשוב במיוחד בגיל הזהב היות והגוף באופן טבעי נחלש וזקוק למינרלים וויטמינים טבעיים על בסיס יומיומי.
1. משפחת הירקות: ירוקים, צבעוניים וקטניות: התרד עשיר בברזל, בחומצה פולית
עוזר במניעת ניוון רשתית ועיוורון (הכתם העיוור). הברוקולי מכיל נוגדי סרטן סולפורן ואינדול וגם מהווה מקור עשיר לנוגדי חימצון.
העגבנייה מכילה לויקופן, נוגד חימצון יעיל אף יותר מהביטא קרטן המצוי בגזר וגם עשיר בויטמין C. הקטניות עשירות בחלבון ובסיסים ויכולות להוות תחליף לבשר כמקור חלבון.
2. דגים: הדגים בכלל והסלמון בפרט ידועים בערכם התזונתי הגבוה ובתכולה גבוהה באומגה 3, שחשיבותה בויסות רמת שומני הדם ובמניעת טרשת עורקים, מניעת מחלות דלקתיות ואף מחלת אלצהיימר.
3. אגוזים זרעים ותבלינים: האגוזים עשירים בחומצות שומן בלתי רוויות עם השפעה מיטבית על ויסות שומני הדם.
וגם העלאת רמת הכולסטרול הטוב HDL, מכילים מינרלים רבים, נוגדי סרטן (חומצה אלגאית) וויטמין E הידוע כנוגד חימצון.
לתבלינים רבים כורכום, פפריקה (פפריקה חריפה לדוגמה מכילה חומר בשם קפסאיצין שגורם לתאי הסרטן בערמונית ל”התאבד”), וקינמון מיוחסות השפעות תזונתיות מיטיבות רבות שקצרה כאן היריעה מלתארן.
4. חלב ומוצריו: בפרט יוגורט וכפיר מאוזנים תזונתית מבחינה תכולה בחלבון, ויטמינים ומינרלים. ליוגורט וכפיר תכולה יותר גבוה בקלציום, ויכולים להיות מועשרים בחיידקים ושמרים עם השפעה מיטבית על מערכת החיסון, בעיות שינה ודכאון.
כפיר עוזר גם להרגעת בעיות מעיים ומוריד יצירת גזים ונפיחות. התכולה הגבוהה בקלציום מעכבת ספיגה של שומנים רוויים (בלתי רצויים) מהמעיים.
5. שתיה: מים, אלכוהול, תה, קפה, קוקטלי אלכוהול. גם אם מים אינם עונים להגדרה של מזון על אני מכליל אותם בצורתם הטבעית, (ללא תוספים) בשל מרכזיותם בחילוף החומרים של הגוף. התה בפרט הירוק עשיר באנטיאוקסידנטים (פוליפנולים).
קפה מכיל אנטיאוקסידנטים וקפאין להם מיוחסים סגולות רפואיות רבות כולל השפעה “נוגדת זקנה”. אלכוהול בכלל (ויסקי, וודקה, קוניאק) ויין בפרט, בצריכה מתונה כוסית עד שתיים ביום השפעה מיטבית. היין (בפרט אדום) לדוגמה מכיל פלוונואידים ורסוורטרול שהם נוגדי חימצון חזקים.
מזונות על אלו הם מזונות טבעיים עם ערך תזונתי מוסף, בהשוואה למזון רגיל, עם עושר בויטמינים, סיבים ואנטי-אוקסידנטים, להם מייחסים סגולות של מניעת מחלות על ידי חיזוק מערכת החיסון, דיכוי ומיתון התהליך הטרשתי (גורם לאוטם לב ושבץ מוחי), ומניעת מחלות סרטניות רבות על ידי מניעת נזק תאי שנגרם על ידי רדיקלים חופשיים.
יתרונה של הרשימה הזו בזה שהיא כוללת למעשה את רוב אם לא כל מזונות העל המצויינים, לפי מחברים ומקורות שונים על ידי כך שמזונות העל רוכזו בקבוצות ולא כפריטים.
יתרון נוסף של הרשימה הזו הוא בזה שהיא כוללת את כל אבות המזון, יסודות קורט וויטמינים וסיבים לשם בניית דיאטה מאוזנת, כך שמזונות העל יכולים לשמש כמרכיבים מרכזיים בדיאטה היומיומית ולא רק כתוספים אקזוטים ואפיזודים.
לייעוץ עם ד״ר בראל חייגו: 03-5117194